למה המשקל יורד כל כך לאט אבל כשעולה? טס למעלה?

אין אדם שלא שם לב שכאשר מתמיד בתהליך ירידה במשקל, המשקל יורד בקצב מסויים, אבל לפעמים אם חווה עליה, העליה בקצב פי 3!!! מה המשמעות? ולמה זה קורה? וכמובן איך נמנע את זה?

האמת שאם נכנסים לעומק מגלים ש...

המודל הוא מתמטי לחלוטין. בואו ניקח את שולה שרוצה לרדת במשקל. המאזן הנייטרלי שלה (הקלוריות שהיא לא עולה ולא יורדת) הוא 2000. כלומר אם תאכל כמה מאות קלוריות מעל, היא תשמין ואם תאכל כמה מאות קלוריות מתחת היא תרזה.

שולה החליטה לרדת במשקל והתחילה תפריט של 1500 קלוריות. גירעון של 500 קלוריות. היא שומרת כבר שבועיים שלושה וכבר ירדה 2 קילו!! בעננים מאושרת חיה את החלום.

פתאום שבוע פחות טוב. סטירה מלמעלה שנקרא קראסון פטיסייר עטוף שוקולד חלב עם אצבע קינדר מפוררת ורוטב בייגלה מלוח מעל (כן כן יש דבר כזה בעולם!) והופ 800 קלוריות נכנסו לגוף. מתוסכלת וכועסת על עצמה, אכולת רגשות אשמה, אמרה אם כבר, אז כבר, והמשיכה לחלה עם שניצל עם רטבים וציפס- בום עוד 1500 קלוריות. ואם כבר אז כבר בערב 2 רולים של סושי ואיזה סופלה מפנק- בום עוד 1500 קלוריות.

צ'ק פליז!! כמה חרגה?

3500-4000 קלוריות (ואתם חשבתם שישראל יקרה). מה שקרה בפועל שבזמן שעשתה גירעון קטן (אבל ככה עושים) של 500 קלוריות, היא חרגה בכ- 1500 קלוריות. אז לא תעלה למחרת 2 קילו? תעלה כמו גדולה :)

אז קודם כל להבין שהעליה במשקל יותר מהירה מסיבה פשוטה שלרוב אנחנו חורגים בהרבה יותר מעל המאזן הנייטרלי!! מאשר שאנחנו מצמצמים למטרות ירידה במשקל (תחשבו כמו כסף- כמה קשה לחסוך וכמה קל לבזבז).

עכשיו בואו נחזור למציאות:

מה שקרה פה שהייתה תגובה ריגשית שהיא למעשה מוגזמת- הכל או כלום. בפועל, גם אם חרגתי בקראסון ושם אני עוצר וממשיך לאכול רגיל, הגוף בקושי יעלה משהו למחרת. בנוסף מה שיעלה מחריגה חד פעמית זה בעיקר נוזלי עיכול שהגוף מפריש וכאשר נחזור למסגרת שלנו, זה יורד בחזרה במהירות כאילו לא היה מעולם. מה שחשוב פה זה להבין שמדי פעם אנחנו נחרוג אין מה לעשות עם זה (כמו שמדי פעם גם אם אני מנסה לחסוך כסף, אני אקנה חולצה או אצא למסעדה). מה שחשוב שרוב הזמן נהיה במסגרת שלנו שמכוונת למטרה שלנו.

וכשיש חריגה מה עושים?

כלום. לוקחים צלחת. מכינים קפה. יושבים ואוכלים בכיף. מבינים שזה משהו יחסית עם הרבה קלוריות. נהנים מזה וממשיכים הלאה בחיינו. צהריים ארוחה רגילה. בערב ארוחה רגילה וזהו :) למחרת יום חדש.

מה שחשוב בסופו של דבר שתהיה לנו מסגרת שעוזרת לנו להגיע למטרה שלנו. שנוחה לנו ושמאפשרת לנו להנות מאוכל שאנחנו נהנים במהלך השבוע ולזכור שמחריגה אחת אפילו אם זה כל שבוע, זה לא הורס כלום! מה שהורס זו התגובה הקיצונית שלנו. אז פשוט תשבו עם כוס קפה ותהנו מהחריגה שלכם. כי זה כבר קורה אז למה לא להנות מזה :)  

אם מעניין אתכם להתחיל תהליך שמותאם לכם אישית, לבנות תפריט ומסגרת תזונתית שיושבת לכם בול עליכם שגם מאפשרת קראסון שכזה או פיצה או פיצה וקראסון אפילו פעמיים בשבוע מבלי להימנע מאוכל כל היום, מוזמנים להשאיר פרטים כאן :)